דילוג לתוכן

סיעוד ודיור מוגן: מה מגיע לך ואיך מתחילים

מטפל בבית, מרכז יום, בית אבות או דיור מוגן - כל אפשרויות הסיוע ומה כולל התהליך

עם השנים, הצרכים משתנים. מה שהיה מובן מאליו לא תמיד נשאר כך. לפעמים זה קורה בהדרגה - הגיל מתקדם, דברים שהיו פשוטים נעשים קשים יותר. ולפעמים זה קורה בבת אחת, אחרי פציעה, ניתוח, או שינוי במצב הבריאותי. בשני המקרים, מגיע רגע שבו עולה השאלה: מה עושים עכשיו?

אם השאלה הזו עלתה אצלך, או אצל בן או בת משפחה - הכתבה הזו בשבילך.

סיוע בסיעוד ודיור מוגן: זכאות שחשוב להכיר

אחת הזכאויות שלא תמיד מכירים היא הסיוע של אגף משפחות הנצחה ומורשת בתחום הסיעוד והדיור המוגן. רבים חושבים שרק ביטוח לאומי מסייע בתחום הזה, אבל גם לזכאי האגף יש אפשרויות סיוע בתחום זה. הסיוע כולל מימון למטפל סיעודי, השתתפות בעלויות מרכז יום או בית אבות ומענק כניסה לדיור מוגן. הסיוע ניתן גם לזכאים שמתגוררים בחו"ל.

מעבר לצד הכלכלי, עובדים ועובדות סוציאליים של האגף מלווים את התהליך גם מבחינה רגשית - בעיקר כי ההחלטה לבקש עזרה היא לא תמיד פשוטה.

4 דרכים לקבלת סיוע

יש כמה דרכים לקבל סיוע מהאגף, בהתאם למצב ולצורך:

  • מטפל מקומי או זר:
    עזרה יומיומית בבית, שיכולה לכלול סיוע בניידות, רחצה, הכנת אוכל וניהול משק בית. אפשר להעסיק מטפל או מטפלת דרך חברת סיעוד או באופן עצמאי, והאגף יסייע במימון.
    למידע נוסף בנושא

  • מרכז יום:
    פעילות יומית במסגרת קהילתית לגיל השלישי, שכוללת תמיכה ופעילות במהלך היום. האגף ישתתף במימון.
    למידע נוסף בנושא

  • בית אבות או מוסד סיעודי:
    כשיש צורך בטיפול מסביב לשעון, עקב מצב סיעודי או תשישות נפש. האגף מציע סיוע במימון מלא או בהחזר כספי, בהתאם למסגרת שנבחרה.
    למידע נוסף בנושא

  • דיור מוגן:
    מעבר למסגרת עצמאית עם רשת ביטחון. אם עברת לדיור מוגן או למחלקת עצמאיים בבית אבות, אפשר לקבל מהאגף מענק חד-פעמי לסיוע בדמי הכניסה או הפיקדון.

לא בטוח מה מתאים לך? עובדת הרווחה תוכל לעזור להבין מה רלוונטי למצב.

על ההבדל בין הסיוע שלנו לביטוח לאומי

בניגוד לביטוח לאומי, אגף משפחות הנצחה ומורשת לא דורש מהזכאים לעבור מבחן הכנסה. אם יש לך צורך רפואי (לפי מסמך רפואי מתאים) - הסיוע יינתן לך, ללא קשר להכנסותיך.

לצד זאת, חשוב להדגיש שאין אפשרות לקבל סיוע סיעודי משני הגופים בו-זמנית. במצבים מסוימים, הסיוע מביטוח לאומי יכול לכלול היקף שעות רחב יותר. כדי לקבל החלטה נכונה, עובדת הרווחה תוכל לעזור להבין מה מתאים יותר למצבך.

איך מתחילים?

הצעד הראשון תלוי בסוג הסיוע שמחפשים:

עזרה בבית או מרכז יום

התחלת תהליך זה כוללת 3 צעדים פשוטים:

  1. הורדת טופס ההערכה התפקודית מאתר האגף.

  2. מילוי הטופס אצל רופא או רופאת המשפחה, או אצל אח או אחות בקופת החולים. הטופס מעריך את היכולת התפקודית ב-3 תחומים: תפקוד בסיסי, ניהול משק בית, ומצב קוגניטיבי.

  3. שליחת הטופס המלא בצירוף המסמכים הרלוונטיים לעובדת הרווחה.

מעבר לבית אבות או לדיור מוגן

כאן לא צריך טופס הערכה תפקודית. הצעד הראשון הוא פנייה לעובדת הרווחה, שתסביר מה אפשרויות הסיוע בהתאם למסגרת שנבחרה.

כדאי לדעת

חלק מהזכאים פונים רק כשהמצב כבר מורכב. אין צורך לחכות - אפשר להתחיל את התהליך גם כשהצורך עדיין חלקי. פנייה מוקדמת מאפשרת להתאים את הסיוע בזמן.

מה קורה אחר כך?

עובדת הרווחה תבדוק את הזכאות, תבצע בדיקה מול ביטוח לאומי, תקבע את היקף הסיוע, וגם תוכל לסייע בבחירת מסלול המימוש המתאים.

כשקשה לבקש עזרה

לפעמים אדם שזקוק לסיוע הוא גם מי שהכי מתקשה לקבל אותו. "אני בסדר", "לא צריך עזרה", "לא רוצה זר בבית" - אלה משפטים שהרבה בני משפחה מכירים. לפעמים מדובר בקושי אמיתי להודות בצורך, ולפעמים האדם לא מודע לכך שהמצב השתנה.

גם מהצד השני זה לא פשוט. בני ובנות משפחה שרואים את השינוי עלולים להרגיש שהם מאלצים, או שהם מקבלים החלטה שלא להם לקבל.

עובדי האגף מכירים את הסיטואציות האלה. הם ילוו את התהליך גם מבחינה רגשית - לא רק מול הזכאי או הזכאית, אלא גם מול בני המשפחה.

אם עלה צורך בסיוע סיעודי - אצלך או אצל בן או בת משפחה - לא צריך לחכות ולא צריך להתלבט לבד. אפשר לפנות לעובדת הרווחה, לשאול שאלות, ולהבין ביחד מה הצעד הבא. פנייה היא לא התחייבות - היא שיחה שבה אפשר לשאול, להבין מה רלוונטי, ולקבל החלטה בהמשך.