הכרה בבן או בת משפחה שכולה

היחידה להכרה וקביעת זכאות באגף משפחות, הנצחה ומורשת פועלת מתוקף חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), תש"י 1950 (להלן: "חוק משפחות") ותפקידה לקבוע האם התקיימו התנאים להכרה בחייל שנספה במערכה ובבן המשפחה בעבורו מבוקשת ההכרה. 

החוק מכיר בבני ובנות משפחה שאיבדו את יקיריהן בנסיבות הבאות:

• משרתים ומשרתות בצה"ל או בכוחות הביטחון שנהרגו בפעילות מבצעית או במלחמה. 

• משרתים ומשרתות בצה"ל או בכוחות הביטחון שנהרגו או נפטרו במהלך שירותם, ומתקיים קשר בין פטירתם ובין השירות הצבאי, בהתאם ל"תיקון גורן" לעניין שירות קבע. 
• משרתים ומשרתות חובה בצה"ל שנהרגו מחבלה שלא בעת מילוי תפקיד או במהלך חופשה מאושרת ובתנאי שלא מדובר בנסיבות מיוחדות אותן הגדיר המחוקק בחוק התגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) תשמ"ח – 1988.
• נכי ונכות צה"ל שהוכרו על ידי אגף השיקום, ונפטרו עקב נכותם המוכרת (חודשים או שנים לאחר ההכרה בנכות). 
• אזרחים ואזרחיות שנפטרו ומתקיים קשר בין פטירתם ובין שירותם הצבאי.

אוכלוסיית המשרתים בצה"ל או בכוחות הביטחון שזכאים להגיש בקשה להכרה על פי חוק משפחות: 

את הפנייה להכרה יכולות להגיש משפחות של חללים ששירתו באחד מהגופים הבאים:

• צה"ל - שירות חובה, קבע או מילואים.
• נכי צה"ל או כוחות הבטחון שנפטרו עקב נכותם המוכרת, כולל נפגעי מי הקישון שנפטרו ממחלות ממאירות.  
• משטרה - כולל משמר הגבול (מג"ב). 
• שירות בתי הסוהר. 
• שירות הביטחון הכללי (שב"כ). 
• המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים. 
• מיועדים לשירות ביטחון (מלש"ב) בזמן גיבוש ליחידות מובחרות או קורס קדם צבאי (לא כולל קורס נהיגה). 
• ארגוני המחתרת שפעלו בארץ ישראל למען עצמאות ישראל. 
• משמר הכנסת. 
• צד"ל - שנספו בפעילות מבצעית בדרום לבנון, ובלבד שבני משפחותיהם מתגוררים בישראל.